בלוטת התריס ממלאת תפקיד משמעותי בחילוף החומרים שלנו, ויחד עם האינסולין והקורטיזול, הורמון בלוטת התריס (תירוקסין) הינו אחד מ 3 ההורמונים העיקריים השולטים במשקלנו ובחילוף החומרים שלנו.

תפקוד בלוטת התריס וחשיבותה של התזונה

בלוטת התריס הינה בלוטה קטנה בצוואר, המייצרת 2 הורמונים עיקריים:

T4 – הצורה הבלתי פעילה (93%) ו – T3 – (הצורה הפעילה 7%). הורמון ה -T4 מיוצר בבלוטת התריס והופך ל T3 בכבד.

בלוטת התריס היא חלק מהמערכת ההורמונלית שלנו. תפקידו העיקרי של הורמון בלוטת התריס הוא המרצת חילוף החומרים ויש לו השפעה כמעט על כל אחד מהתפקודים הגופניים שלנו. משום כך, הפרעות בהורמון זה עלולות לגרום לתסמינים רבים ושונים.

הייצור וההפרשה של ההורמונים בבלוטת התריס נשלטים על ידי מערכת של היזון חוזר (פידבק) במוח – ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח, שמייצרים את ההורמונים THR (הורמון משחרר תירוטרופין) ו – TSH  (הורמון מגרה בלוטת התריס) בהתאמה. אם המערכת פועלת כשורה, תקבלו את ההורמונים הדרושים לכם, וה T4 יהפוך ל T3.

בשלב הבא, ה T3 פועל על קולטנים מיוחדים שעל גרעין התא השולחים מסר לדנ”א שלנו להגביר את חילוף החומרים, להגביר את שריפת השומנים במיטוכונדריה ולוודא שכל מערכות הגוף שלנו פועלות במהירות הרצויה. אם אנו מייצרים כמות מועטה מדי של T3, או אם חל שיבוש בתהליך ההפיכה של  T4 לצורה הפעילה – T3, המערכת כולה יוצאת מאיזון. חילוף החומרים והמיטוכונדריה אינם מקבלים את האיתותים הנכונים, אנו עולים במשקל וסובלים מתסמינים שונים כמו נשירה, עצירות, עייפות, תחושת קור, נפיחות, עור יבש, התכווצויות שרירים ועוד.

בנוסף לכך, ליקוי במערכת זו עלול להחמיר את התהליכים הדלקתיים בגופנו, לגרום להתפתחותן של בעיות נוספות ברמת האינסולין ולהקשות על חילוף החומרים של הסוכרים, מה שיעיק עוד על בריאותנו ויחמיר את בעיות המשקל שלנו.

למרבה הצער, הפכה תת הפעילות של בלוטת התריס למגפה בבלתי מאובחנת, וזאת מכיוון שתסמיני ההפרעה אינם ספציפיים. הם אופייניים גם לבעיות רפואיות אחרות ומטעים את הרופאים.

הדרך הנכונה לאבחון ליקויים בבלוטת התריס היא אבחון הבעיה באמצעות ניתוח ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ביצוע הבדיקות הנכונות, אבחון מדויק של הגורמים להפרעות בתיקון בלוטת התריס ומתן טיפול הולם, כמו גם חיזוק תפקוד בלוטת התריס בעזרת שינויים באורח החיים, תזונה נכונה ושימוש בתוספי תזונה ייעודיים.

תיקון בלוטת התריס:

טיפול הולם אינו כולל רק נטילת תחליפי הורמון הבלוטה, כי אם תמיכה תזונתית, הפחתת דלקת, הוצאת מזונות מסוימים מהתפריט וניקוי הגוף ממתכות כבדות (כמו כספית ועופרת) ומרעלנים פטרוכימיים (כמו חומרי הדברה).

ששת הצעדים לתיקון בלוטת התריס

צעד מס’ 1 – הסרת הגורמים לבעיות בבלוטת התריס

ישנם מזונות מסוימים שהוכחו כבעלי קשר ישיר למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, המאטה את קצב חילוף החומרים, כשאחד מהם הוא גלוטן. רגישות או אלרגיה לגלוטן עלולות לגרום לסוגי תסמינים שונים, החל ממיגרנות ועייפות, וכלה בעלייה במשקל. אם הנכם חושדים שאתם סובלים מבעיה בבלוטת התריס תוכלו לערוך לבצע בדיקת דם מתאימה, או לחילופין, להימנע מצריכת גלוטן במשך 3 שבועות, ולעקוב אחר התסמינים. אם תרצו לבדוק זאת טוב יותר, החזירו את הגלוטן לתפריט ובדקו אם התסמינים חוזרים.

כמו כן, חשוב לבדוק את רמות הכספית בדם ולנקות את הסביבה מעודפי מתכת רעילה זו. הימנעו מפלואוריד ואל תשתו מים עם כלור. בנוסף, רצוי לחזק את מערכת נטרול הרעלים בגוף  באמצעות אכילת מזונות אורגניים, שתיית מים מסוננים בלבד וצריכת מזונות מנטרלי רעלים.

לחץ נפשי הוכח אף הוא כמשפיע לרעה על תפקוד בלוטת התריס, ויש להקפיד על הפגת המתחים.

צורה נפוצה של לחץ כרוני – תשישות או שחיקה של בלוטת יותרת הכליה, המתרחשת כאשר הבלוטות אינן מסוגלות לעמוד בעומס הגופני הנגרם על ידי הלחץ הכרוני, עלולה להיות מסוכנת במיוחד.

צעד מס’ 2 – שילוב פעילות גופנית ושהייה בסאונה בסדר היום

פעילות גופנית ממריצה את הפעילות ההורמונלית בבלוטת התריס ומגבירה את רגישותן של רקמות הגוף להורמוני הבלוטה.

שהייה בסאונה או באמבטיות אדים יעילה להרפיית הגוף והנפש ומהווה דרך טובה לניקוי הגוף מחומרי הדברה שעלולים לפגוע בבלוטת התריס. כמו כן, הסאונה מסייעת להפחתת משקל ולריפוי בלוטת התריס, המושג כאשר אנו יורדים במשקל ורקמות השומן מפרישות רעלים שהיו אצורים בהן ואשר הורידו את רמות ה T3, כשבכך הם גורמים להאטה בקצב חילוף החומרים ולפגיעה ביכולת הגוף לשרוף שומן ביעילות.

צעד מס’ 3: אכילת מזונות המספקים תמיכה תזונתית לבלוטת התריס והימנעות מצריכת מזונות המחלישים אותה.

תהליכי הייצור של בלוטת התריס דורשים יוד וחומצות שומן מסוג אומגה-3. במטרה להפוך את הצורה הבלתי פעילה של ה T4 לצורה הפעילה – T3, אנו זקוקים לסלניום. קשירת ה T3 לקולטן שעל הגרעין והפעלתו דורשת ויטמין A, ויטמין D ואבץ. תוכלו להשיג את הרכיבים התזונתיים הללו באמצעות צריכה של מזונות מלאים, שהטובים ביניהם למטרה זו הם:

אצות ועשבי ים המכילים יוד, דגים (במיוחד סרדינים וסלמון) המכילים יוד, שומני אומגה-3, וויטמין D, עלי שן הארי, עלי חרדל וירקות עליים אחרים בצבע ירוק כהה, המכילים וויטמין A וכן הרינג ואגוזי ברזיל המכילים סלניום.

כמו כן, הימנעו מצריכת מזונות העלולים לפגוע בתפקוד בלוטת התריס, כמו גלוטן וכמויות גדולות של חלבון סויה.

צעד מס’ 4: תוספי תזונה לחיזוק בלוטת התריס

תוכלו להיעזר בתוסף מולטי-ויטמינים ומינרלים המכיל סלניום, יוד, אבץ, ויטמין A, ויטמין D וחומצות שומן מסוג אומגה-3 (שמן דגים).

אזהרה: אם הנכם סובלים מתשישות של בלוטת יותרת הכליה, טיפול בבלוטת התריס בלבד, ללא טיפול בבלוטת יותרת הכליה, עלול להחמיר את מצבכם.

צעד מס’ 5: בדיקות להערכת מצב בלוטת התריס

הדרך הטובה ביותר לאבחון תת-פעילות או הפרעות תפקודיות של בלוטת התריס, אינה עוברת דרך תסמינים או דרך תוצאה חריגה אחת בבדיקות הדם, כי אם דרך התבוננות בתמונה הכוללת – הן בתסמינים והן בבדיקות. מרבית הרופאים נוטים לאבחן בעיות בבלוטת התריס באמצעות בדיקת רמת ה TSH ולעיתים גם באמצעות בדיקת T4 חופשי.

אולם כיום, חלק מהרופאים ומהמטפלים, החלו להטיל ספק בדרך בה מגדירה הרפואה את ערכי הבדיקות כ”תקינים”. לכן, מומלץ להרחיב את נקודת המבט ולקחת בחשבון את הגורמים הנוספים הבאים:

1. הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH) – הערכים הרצויים 1-2.

2. T4 חופשי ובנוסף T3 חופשי (הצורה הבלתי פעילה והצורה הפעילה של ההורמון).

3. נוגדנים נגד בלוטת התריס (TPO)- בדיקה המיועדת לגילוי תגובה אוטואימונית, שלעיתים קרובות אינה מאובחנת. אם תוצאות הבדיקות האחרות תקינות, הרופאים אינם בודקים זאת.

4. בדיקת TRH – הורמון משחרר תירוטרופין.

5. בדיקת שתן 24 שעות ל T3 – בדיקה יעילה במקרים קשים לאבחון.

אם הנכם חוששים שאתם סובלים מבעיות בתפקוד בלוטת התריס, עליכם לעמוד על כך שהרופא המטפל שלכם ישלח אתכם לבדיקות אלו.

צעד מס’ 6: נטילת תחליף הורמונלי מתאים

להחזרת האיזון לבלוטת התריס, יהיה עליכם להיעזר בתרופה המכילה תחליף להורמוני הבלוטה. אמנם ניתן לטפל בבעיה באמצעות שיפור התזונה ואורח החיים, אך אם הבלוטה לא תתפקד כראוי, מסתבר שלא יהיה מנוס מטיפול תרופתי.

התרופה המקובלת ביותר היא לבותירוקסין (אלטרוקסין), צורה סינתטית של T4 שמועילה למטופלים רבים, אך לא לכולם. קיימים סוגים נוספים של תרופות, אותן תוכלו לנסות, בפיקוח רפואי הדוק, כמובן.